הליך השימוע הפלילי מתקיים לפני הגשת כתב אישום ולאחר חקירתו של חשוד והעברת התיק לתביעות או לגורם מן הפרקליטות על מנת לקבל החלטה האם להעמיד את החשוד לדין בגין החשדות איתן עומת במשטרה. חושב לזכור כי חובת היידוע וממנה נגזרת זכות השימוע חלה אך ורק בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש עליהן הוא מעל ל – 3 שנים).

תכלית החוק היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים לממש זכות זו, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה או הפרקליטות בטרם יוגש כתב אישום בבית המשפט. זכות זו מאפשרת לחשוד לפנות לגוף המחליט תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום. קיבלתם מכתב המודיע לכם על אפשרות מימוש זכותכם לשימוע על פי סעיף 60א' לחסד"פ, פנו אלינו ונוכל לסייע לכם.

סעיף 60א' לחוק הסדר הדין הפלילי (חסד"פ) שעניינו יידוע חשוד על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות מסוג פשע, קובע כך:

(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך .

(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

עם זאת, לא לכולם קיימת הזכות לשימוע בפני הגוף הקובע:

למרות הדעה הרווחת כי כל מי שעלול להיות מואשם בעבירת פשע זכאי לשימוע בפני הגוף הקובע, הרי שישנם שני סייגים לסעיף 60א לחסד"פ, המחריגים את חובת היידוע: חריג ראשון הוא מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר וכתב האישום הוגש בעת מעצרו, הדבר נכון גם לאדם המצוי במעצר בית לאחר שחרור ממעצר הימים בו היה שרוי. חריג נוסף הינו חובת היידוע בעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב).

השארת תגובה