בעבירה של קשירת קשר לפגיעה באחרים וסיכון חיי אדם הואשמו שלושה, שניים בעלי עבר פלילי, ואחד, לשם הגיוון והעניין, היה נטול כל עבר פלילי. אחד מבעלי העבר תצפת במשך יומיים על ביתו של יעד הפגיעה. לאחר שתי תצפיות, יחידת החיסול (או למען הדיוק יחידת הפגיעה) יצאה לדרך.
בדרך, שלושת הקושרים הבחינו במטרת הפגיעה (שני אנשים), והחלו רודפים אותם בנסיעה פרועה, במהירות מופרזת תוך זיגזוג בין נתיבים ותוך סיכון הרוכבים. לאחר שהתחוור להם שהנרדפים אינם היעד, אלא אחרים הדומים להם, המשיכו בנסיעתם לכיוון ביתו של היעד. שם נעצרו.
כבוד שופט בית המשפט המחוזי, ציון קאפח, הורה על מעצרם של השלושה. לגבי בעלי העבר, נקבע כי ציבור "הקורבנות המיועדים" זכאי לשקט ולשלווה. ואילו לגבי נטול העבר, נשלח לתסקיר מעצר.

משהתקבל בעניינו תסקיר שלילי, הוזמן תסקיר משלים שאף הוא דמה לקודמו. בית המשפט קבע שאין להלאות את שירות המבחן בהזמנת עוד תסקיר. באווירה שלילית זו, נעצרו שלושת הקושרים עד תום ההליכים.

השלושה עררו על ההחלטה, וטענו כנגד קיומה של תשתית ראייתית. טענותיהם באשר לעבירת קשירת הקשר נדחו. הטענות בנוגע לעבירת סיכון חיי האדם בנתיב תחבורה התקבלו.

נקבע כי לא נמצאו ראיות ישירות בעניין אופן סיכון חיי האדם. חרף התיאור לגבי עבירות התנועה הרבות, הנהיגה במהירות מופרזת, הזיגזוג בין נתיבים, אין בתיק עדויות לגבי הסיכון או אופן הנהיגה שהוביל לסיכון. כן, נקבע כי הנאשמים לא נחקרו בגין עבירה זו של סיכון חיי אדם (אלא רק בגין ניסיון רצח וקשירת הקשר). סיכומו של דבר, נקבע כי עוצמת הראיות בעבירה זו פחותה מעוצמת הראיות בקשירת הקשר. עררם של בעלי העבר נדחה והם יוותרו במעצר עד תום ההליכים. החולשה בראיות בעבירת הסיכון, לצד העדר עברו הפלילי של נטול העבר, הוביל את בית המשפט העליון (השופט רובינשטיין) להורות על קבלת הערר והחזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שזה ישקול לשחררו לחלופת מעצר, הכוללת פיקוח במהלך עבודתו ומעצר בית (בחלופה אחרת מזו שנדחתה על ידי השירות) בזמן הנותר.